מה המתנה הכי גדולה שאפשר לתת לבן אדם? כסף? תפקיד? כבוד? לא. כל אלו הם דברים נהדרים אבל עדיין בקטנה. היום הם פה, מחר כבר לא. הם אולי מוסיפים צבע לחיים אבל הם עדיין לא החיים עצמם.
ישנה מתנה אחרת, גדולה הרבה יותר, שאפשר לתת למישהו: להפגיש בינו לבין אהבת חייו. לחבר בינו לבין החצי השני של הנשמה שלו. נכון שאת עצם העניין כבר קבע אלוקים ובת קול הכריזה עליו ארבעים יום לפני לידתנו. ובכל זאת מישהו כאן עלי אדמות צריך להוציא לפועל את החיבור הזה ולהכיר בין האדם לבין בחירת ליבו.
"בת קול הכריזה עליו ארבעים יום לפני לידתנו"
הפרס לשדכן
השדכן הראשון בהיסטוריה היה לא אחר מאשר אלוקים בעצמו. הוא זה שחיבר בין אדם לחוה וזה פשר הברכה היפהפיה הנאמרת מתחת החופה: "שמח תשמח רעים האהובים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם".
אם ספר השיאים של גינס היה מקדיש פרק לתנ"ך הסיפור הארוך ביותר היה זה שעוסק בשידוכים. לאורך עשרות פסוקים חוזרת התורה (פעמיים!) על סיפורו של אליעזר המחפש כלה ליצחק. התורה שרגילה לקמץ במילים מאריכה כל-כך בנושא הזה כדי להעביר את המסר: אין דבר חשוב מאשר לחבר בין לבבות ולהוסיף אהבה בעולם.
כיום מקובל לומר שכל מי שזוכה ללכת בדרך הזו ולעשות שידוך שכרו הוא לא פחות מאשר שליש גן עדן. ישנו אפילו אתר היכרויות פופולארי הנושא את השם הזה ואלפי זוגות זכו עד היום למצוא את בחיר/ת ליבם דרכו, אך למעשה כשמחפשים אחר המקור התורני לפרס הנחשק מתברר שהוא פשוט…לא קיים. באף מקום בחז"ל, בגמרא או במדרשים לא כתוב שמי שמחבר בין בני זוג זוכה לשליש גן עדן. מאיפה בכל זאת המשפט הזה הגיע?
במה עוסק אלוקים
חכמינו מתארים שיחה מעניינת שהתקיימה בין גבירה רומאית לבין רבי יוסי בן חלפתא. הגברת הנכבדה התעניינה: מה עושה הקדוש ברוך הוא מאז שסיים לברוא את העולם? תשובתו המפתיעה של החכם היהודי הייתה: "יושב ומזווג זיווגים: בתו של פלוני לפלוני". הרומאית התפלאה: "וזוהי אומנותו?! אף אני יכולה לעשות כן. כמה עבדים וכמה שפחות יש לי, ובשעה קלה אחת אני יכולה לזווגם". רבי יוסי לא התקפל והמשיך להתעקש על דעתו: "אם קלה היא בעינייך, קשה היא לפני הקדוש ברוך הוא כקריעת ים סוף" (מדרש בראשית רבה סח).
נדלג הפעם על סופו הטרגי של הסיפור הזה ונתמקד במסר המרכזי שלו: לשדך זה ללכת בדרכיו של הקב"ה ולהיות שותף איתו בבריאת העולם שאינה רק התרחשות נקודתית פרהיסטורית, אלא אירוע מתגלגל ההולך ונמשך עד היום.
"הקדוש ברוך הוא יושב ומזווג זיווגים: בתו של פלוני לפלוני"
לתת לאדם את עצמו
מכאן התשובה לשאלתנו – מה פתאום שליש גן עדן? הגמרא במסכת קידושין (ל,א) אומרת: "שלושה שותפין באדם – הקב"ה, אביו ואמו". ההורים נותנים לו את הגוף ואלוקים נופח בו את הנשמה.
ספר הזוהר מבהיר שהנשמה הזו אינה יחידה אחת אלא היא מתחלקת לשני גופים: זכר ונקבה. הם כביכול הופרדו בלידתם וכל אחד הופיע במקום אחר ואצל משפחה אחרת, ומאז הם מחפשים את הדרך להתאחד בחזרה.
מי שמסייע לשני החלקים להיפגש מחדש, להתאחד ליצירה שלימה אחת, בעצם זכה להשלים את השליש האחרון ביצירת האדם. ממילא יהיה הוגן בהחלט לתגמל אחד כזה בשליש של גן עדן.
ולסיום הסבר נוסף, ציני מעט, על הקשר בין שידוכים לגן עדן. כל מי שעסק אי פעם בתחום יודע שכדי להוביל שידוך אחד מתחילתו אל סופו אתה צריך לעבור לפעמים ממש גהינום. לשדל את החתן, לעודד את הכלה, לחזק את שניהם, להכיל, לייעץ, לתמוך, לדרבן.
נו, תגידו אתם – מי שעבר כבר את כל הגהינום הזה, יש מקום אחר לשלוח אותו חוץ מאשר גן עדן?
הורידו את האפליקציה של שליש
אהלן
כתבה מדהימה.
אהבתי בענק❤️
יפה!! חשבתי שיש לזה מקור בגמרא