אז סתם בזבזתי ערב?

ציפּיתָּ, התכוננת, התקלחת, התלבשת, התארגנתָ, יצאת מוקדם, הגעת בזמן, התפללת שהפעם זה יהיה זה, ו….לא.

די מהר גילית שהיא אולי בחורה טובה, אבל ממש לא בשבילך.

לא היית צריך להתלבט אפילו. פשוט לא, זה לא מתאים.

אתה חוזר הביתה אחרי שעתיים וחצי מבואס, עם זנב מקופל בין הרגליים.

'אז מה, סתם בזבזתי ערב? שרפתי זמן וכוחות על…שום דבר?'.

ממש ממש לא!

גם אם הבחורה שישבת מולה אתמול שעה שלמה לא תהיה אשתך, יש לפחות שלוש סיבות טובות למה הפגישה ביניכם לא היתה מיותרת:

א. כי אנחנו אנשים מאמינים. ובתור שכאלה אנחנו יודעים ששום דבר שקורה בחיינו אינו לשווא. הכול מכוון מלמעלה. מובן שעל האדם מוטלת חובת ההשתדלות להשתמש בכוח בחירתו ולוודא מראש שיש התאמה בסיסית שמצדיקה להיפגש. אך לאחר שהאדם עושה את חלקו בעסקה, אפשר לסמוך על הקב"ה שגם אם לא נתחתן בסוף, היה כאן עוד צעד בדרך לחופה.

ב. השאלה המתבקשת אחרי מפגש כזה היא: 'מי אני מכיר שיוכל להתאים לה?'.

יש לך חברים ומכרים מן ההווה והעבר? יש סיכוי שלפחות אחד מהם יהיה האיש. תרים אליו טלפון עוד היום כדי לבדוק היתכנות (במקרה אתה יודע שהיא פנויה כרגע…). אלפי זוגות התחתנו בדרך הזו עד כה, ואולי הבא בתור יהיה בזכותך.

ג. כל אדם שפגשנו וכל קשר שעברנו הוא סוג של שיעור לחיים ויש מה ללמוד ממנו. על עצמנו, על מה אנחנו מחפשים, על הזוגיות ועל החיים בכלל.